eshefer

בשבוע הבא תהיה הפעם הראשונה שבה יהיה מסר שיווקי על מסכי השיווק בבצלאל… שיבוא ממחלקת המחשוב של הארגון.

ואתמול הדגמתי למישהי בכירה בתחום מסויים מוצר קטן בתחום העיסוק הזה. בקיצור… ממשיכים.

“So dad… at what age will I get a phone?” Me: “I don’t know what they will call it… probably “post AI”.”

Clauding at 300kmh. Shinkansen.

שבת בבקר, יום יפה, אבא בונה המון עם קלוד.

מראה לעובד כלשהו בארגון את המערכת שאמורה לפתור כמה בעיות מציקות מאוד בפעולה מסויימת שסטודנטים מבצעים כל הזמן… עובד: זה לא יעבוד, כי… (סיבה) אני: חשבנו על זה <פתרון>. עובד: אבל סטודנטים עושים ככה כי… (קיבעון) אני: נכון, אבל <עובדה> עובד: אני לא מבין למה אתה כל כך עקשן. אני:

“A interesting person with a full disk”

ועכשיו עוד חזון, אחד שהוא היה במסגרת משהו פריפריאלי שמעולם לא חשבתי לבצע… כי… לא היה שום סיכוי שאדע איך לבנות דבר כזה, קרה. זה לקח… נטו יום עבודה.

ישראלים שטוענים שהשביעי באוקטובר היה קורה תחת כל ממשלה אחרת זה בערך כמו שאטען שחצי השעה האחרונה שביליתי בלשלשל הייתה קורית גם אם הייתי בוחרת לאכול צהריים בכל מסעדה אחרת ולא רק במסעדה ההודית הזולה עם הבוּפה

תערוכת הבוגרים בבצלאל בעיצומה. להלן האימג׳ האהוב עלי.

עושה פוסט מורטם לפרוייקט הפסיכי (אתר ניהול פרוייקט שהוקם תוך שבוע מהאיפיון הראשוני, היה מבצעי תוך שבועיים ותוך כדי תנועה קיבל פיצ׳רים ושינויים תוך כדי שהפרוייקט רץ). עכשיו הפרוייקט עצמו בשלבי סיום וברור שדברים מסויימים עבדו טוב ודברים אחרים פחות. אבל היכולת לנתח את הנתונים די מדהימה.

ליל סכיני החד״פ

That was…. 6 months ago?!?! Feels like this was years.

טוב אני כל כך עמוק במחילת הארנב הזאת שהפכתי להיות ארנב בעצמי.

ההתקדמות האישית שלי, ביחס הפוך למצב הכללי. 😳

another classic

Credit to @jasonadamk.bsky.social Please give the artist a follow as well!

Even more so.

That was a year and a half ago. I don’t remember what was this referring too, but let me tell you, what I’m going to do within the next month is not only out of my comfort zone, it’s about a galaxy away from my comfort zone. This year is shaping up to be mental.

Well… about a decade past since that last post.

באיראן אחד התחלתי לעבוד על מה שהפך להיות האלבום הראשון שלי. אנחנו ארבע ימים לתוך איראן 2 ואני מריץ פיתוח של שישה פרוייקטי תוכנה במקביל. זה לא היה בכרטיס הבינגו שלי ל2026.

2026 is shaping up to be something else. If 2025 was hectic, 2026 is taking it to a new level entirely.

כן. אני אבא.

Listen child, this is important: always learn. Everyday learn. Massage your brain.

אוקי. זה הלך ברף הגבוה של הציפיות שלי. יאי.

יום מעניין בעבודה היום. יהיה יותר מעניין מחר. אני גם נותן הרצאה, גם מנגן. ויהיה עוד דבר שהוא מחוץ לאזור הנוחות שלי. זה יהיה מורכב.

Jack of all trades, master of everything.

בנוסף, כנראה גם אשיר. 😬😬😬

הוכרז. במייל ארגוני. לכולם. 😬

אז החלטתי לצאת מאיזור הנוחות. לגמרי. בעוד שבועיים אני אתן הרצאה בעבודה. ואדגים. ואנגן. בלייב. ואו שזה יהיה מדהים או שאצטרך לשלוח קו״חים מהבושה. נראה.

“מימשתי משהו ממש מטופש באתר. יש שם עכשיו צ׳אטבוט סארקסטי ששונא רופאי שיניים.” זה משפט שלא היה בכרטיס הבינגו שלי ל2026.

והיום למדתי, בדרך אגב, שיש מצב שהילדה שלי סינסטזית. תוך כדי שיעור אנגלית היא התחילה להגיד שלמילים יש צבעים. היא לא יודעת למה. אבל יש להם.

Tomorrow, Thursday, at 8:00am I’ll release my debut album. I’m optimistic. Or rather: Optimistake, actually. It’s about the rather odd, crazy, exciting, disturbing, magical, horrifying times we’re experiencing. Exploring the positive/negative duality of various aspects of our current lives.

למיטב ידיעתי זאת אחת משני עבירות בספר החוקים הישראלי שיכולים תיאורטית להסתיים בסופו הליטראלי של הנאשם.

למה כל מי שקרוי בשם של מקום העבודה שלי הוא חרא?

זה רק אני או שמישהו מנסה לגזלט אותי עם טמטום?

טוב. הנה ההתחלה. (למעשה, כמעט ההתחלה).